PierLuigi
יש הבדל גדול בין טיול תיירים ממודרך, והמצלות ממדריכים שונים, ולבין מסע אחד של בן אדם אחד. גם אם מדובר באחת הערים התיירותיות ביותר בעולם – רומא, יש דרכים לגלותה שבהן היא נראית אחרת לגמרי. וכך גיליתי אותה, בין הסימטאות הצרות והמרהיבות ביופיין, עפופות ניחוחות מהמטבחים של הטראטוריות והפיצאריות השונות, שנגלו לעיני ככל שהמשכתי ללכת לאיבוד בעיר הקסומה הזאת, רומא.
את המסע שלי באיטליה התחלתי צפון יותר, במילאנו. אבל אני בוחרת לכתוב על רומא הפעם. העיר היפה מכולן, שכל כולה מוקדשת לאהבה לאוכל, יין טוב, אומנות ואהבה לנשים. המסע שלי התחיל כי חלמתי לעבוד במטבח האיטלקי, ולהשתלב במטבח האיטלקי מסורתי - עתיק, ואחרי חיפושים, והרבה שעות ברכבת הגעתי לרומא.
את פייר לואיג'י (PierLuigi), המסעדה טרטוריה שעלייה אני עומדת לספר, גיליתי פעמיים. בפעם הראשונה כשרק הגעתי לרומא, בעודי מחפשת מקומות עבודה, בוחנת את הרחובות הקסומים כאילו מעולם לא ראיתי נוף מסקרן כל כך, נגלתה בפניי פיאצה דה ריצ'י- פיאצה יפייפיה, שלכל אורכה מסעדת פייר לואיג'י. אני זוכרת שמבעד לחלונות הראווה ראיתי תמונות ישנות של משפחות, אנשים, תמונות של המסעדה מליפני עשרות שנים והבנתי שיש פה סיפור לספר, ושאני חייבת לגלות.
הפעם השנייה היא עכשיו, כשרומא היא שגרת חיי ופייר לואיג'י הפך לאחד מאותם המקומות שנכנסו לי ללב ולנשמה.
רוברטו ליסי, היה נער בן 14, מהפרוורים של רומא, כשהגיע לעבוד בעיר הגדולה, רומא. כבר אז התחיל לעבוד במסעדות. רוברטו התחיל לעבוד במסעדה בעיר, כשותף כלים, ולאט לאט התקדם להיות עוזר טבח. אחרי שנתיים של עבודה במטבח, עבר לצד השני של המסעדה ועבד 7 שנים בתור מלצר. מי שמכיר את רוברטו היום, רואה כי איש עבודת כפיים הוא, ואהבתו לעבודה ולמטבח בפרט, היא אין סופית.
פייר לואיג'י באותה תקופה הייתה אוסטרייה רומאית עתיקה. המשמעות היא שזהו מקום עם מספר מנות מצומצם יותר מטראטוריה, שאפשר לבחור ואפשר לשתות בו. עם השנים פייר לואיג'י גדלה, וב1960 הפכה לטרטוריה-מסעדה. התפריט גדל וכך גם הגיעו יותר ויותר אנשים, ולאט לאט אנשים התחילו להכיר את פייר לואיג'י שהפכה לחלק בלתי נפרד ממרכז רומא.
מחסכונות והלוואות שלקח, רוברטו קנה את פייר לואיג'י כשהיה בן 26, בשנת 1980. כשקנה את פייר לואיג'י, היא כבר הייתה מסעדה בהתהוות, ואט אט צמחה להיות אחת המסעדות המצליחות ביותר באזור, בניהולה של משפחה אחת, ויותר מכך, היא הפכה את חלומו של רוברטו למציאות.
היום מסעדת פייר לואיג'י היא מסעדה עם מטבח מגוון ולמעלה מ-200 מקומות ישיבה. בפייר לואיג'י אפשר גם למצוא את המנות הרומאיות-יהודיות עתיקות ומגוון מנות אחרות - דגים ופירות ים, פסטה טרייה, מבחר עצום של מנות שניות וקינוחים,ותמיד יש אוירה שכיף להישאר בה. למסעדה מרתף יינות מכובד עם 500 סוגי יין שונים. אין ספק שרוברטו הפך את אותה מסעדה מליפני יותר מ-30 שנה, לאחת המקומות הידועים ביותר ברומא.
לניהול המסעדה הצטרף לורנצ'ו, בנו הבכור של רוברטו. לורנצ'ו יצא ללימודי ניהול ומלונאות, וכך הביא איתו, לא רק את הלבביות והחום שיש במשפחת ליסי, אלא גם חדשנות, אנרגיה צעירה ודינאמית ומקום שממשיך לצמוח עוד ועוד. רוברטו ולורנצ'ו יחד, מנהלים את פייר לואיג'י, שעם השנים הפך לא רק את המקום למסעדה, אלא מקום שלקוחות חוזרים אליו במשך 30 שנה. אני זוכרת שיום אחד הגיעה למסעדה שלנו משפחה, ליפני מספר חודשים, והם סיפרו לי שליפני 36 שנה הם אכלו בפייר לואיג'י ולא שכחו אותה לעולם, והיום אחרי כל השנים האלו, הם נדהמו לראות את אותה מסעדה רק גדולה יותר, מלאת חיים ושמחה!
חלומות אכן מתגשמים.
כנסו לעמוד מלונות מומלצים ברומא
או עיברו ל booking.com לחיפוש עצמאי והזמנה של מלונות ברומא ללא עמלות הזמנה.